כשהתחלתי לעבוד על הסרט הזה, מעולם לא העליתי בדעתי את המאבקים והשמחות הגדולים או את השיאים ונקודות השפל הבל ייאמנו שיחכו לנו.
הפרוייקט החל כאשר שמעתי סיפור על נער סומאלי בגיל העשרה שסירב להצטרף לא-שבאב הקשור לאל-קאעידה ושילם על כך בכריתת איברים בפומבי באצטדיון הכדורגל הלאומי. עבודתה של מישל שפרד על הסיפור הזה עוררה את הפזורה הסומאלית בקנדה ומאמציהם עזרו לו למצוא מפלט בנורבגיה. לא יכולתי להוציא מהראש את הסיפור שלו או את ההבנה שייתכן שזה אותו האצטדיון שאליו ברחו הכוחות האמריקאים בעיבוד הקולנועי לספר רב-המכר, 'בלאק הוק דאון'. אצטדיון מוגדישו היה ביתה הקודם של נבחרת הכדורגל הלאומית האהובה של סומליה והיום הוא סמל להרס בעקבות מלחמה של אומה שנחשבת זה זמן רב למדינה העוינת והכושלת ביותר בעולם. רציתי לעשות סרט על הבחורים הצעירים ללא הרובים, הבחורים הצעירים שלא הכירו כלום מלבד מלחמה אבל חולמים להשיג שלום ולשחק כדורגל על אדמתם.
בקיץ של 2013, פגשתי בטהיטי את נשיא הפדרציה לכדורגל של סומליה לגביע העולם בכדורגל חופים של פיפ"א. חודשיים לאחר מכן, נסעתי לניירובי עם המפיק השותף/העורך, בריאן בלינקוף, כדי לפגוש את הנבחרת הלאומית הסומאלית בזמן שהם התחרו בטורניר הוותיק ביותר במרכז ובמזרח אפריקה. כשהתחלתי להכיר את השחקנים, נדהמתי מהסיפורים האישיים שלהם על אימה, סיפורים שנשמעו יותר כמו סיוטים שמוסווים על-ידי גישה חיובית ואהבה לארצם.
בערב הראשון חילקנו שאלון. זה הערב שבו פגשנו את סאדיק. הוא שאל אם חבר שלו יוכל לדבר איתנו על הסיפור שלו. אני לעולם לא אשכח את אגלי הזיעה שנטפו מראשו של סאעד כשהוא תיאר את מעצרו על-ידי א-שבאב בגלל שהוא הקשיב למוזיקה. אחרי שהמשחק הראשון הסתיים, ידענו שאנחנו רוצים לבנות את הסרט סביב סאדיק וסאעד. באותו זמן, לא יכולתי לצפות עד כמה קשה זה יהיה לתאר את הסיפורים שלהם. סאדיק גר בשכונה מסובכת בניירובי, סאעד גר במוגדישו מחוץ לשטח הירוק, וארכיון הכדורגל הסומאלי הושמד לחלוטין ב-2010.
שלחתי לסאעד טאבלט, וסאדיק שאל iPad כדי להכין יומני וידיאו. ביחד עבדנו דרך חיבורי טלפון שבורים ואינטרנט לא רציף כדי לתקשר דרך פייסבוק, WhatsApp וסקייפ לפני נסיעתי למוגדישו. בסוף אוגוסט 2014, סאדיק הגיע לאמריקה, ופתאום היתה לנו גישה בלתי מוגבלת אליו על קרקע בטוחה. המשכנו את הסיפור שלנו עם סאעד דרך שיחות טלפון קטועות וצילומים בעייתיים במוגדישו ובאפגויה.
אני מקווה שהסרט הזה יספק חלון לחייהם של האנשים בסומליה, המאבקים שהם מתמודדים איתם בשדה של אימה, והגבורה של שני בחורים צעירים בדרישתם להשיג עתיד טוב יותר לעצמם. אני חש ענווה על האמון שהם נתנו בי ועל ההזדמנות לקרוא להם החברים שלי, המשפחה שלי. בסוף מסע ארוך ביחד, כולנו השגנו משהו שמעולם לא ציפינו לו.
הסרט הזה הוא סיפור על הישרדות, סיפור על זכויות האדם, ומסע ספורט נדיר שבעיקרון צולם והופק בקניה, בסומליה ובארצות-הברית. זהו סיפור על שני חברים, סאדיק וסאעד, ששניהם חיים בסומליה, וקשורים באמצעות חלום משותף לעורר השראה בבני ארצם באמצעות הספורט שלהם, כדורגל.
סאדיק וסאעד שיחקו בנבחרת הלאומית הסומאלית אבל הם תמיד חלמו יום אחד לשחק בקבוצה גדולה באירופה או באמריקה. מה שקרה היה די מופלא.
סאדיק הצליח להגיע לאמריקה, באופן חוקי, ונבחר לקבוצה המקצועית של אטלנטיק-10 ב-2016 לשחק בעונה של השנה הראשונה שלו באוניברסיטת סנט לואיס. כמו כן הוענק לו פרס הספורטאי החובב של ג'ק באק על-ידי מועדון הספורט במיזורי. לפני אוניברסיטת סנט לואיס, הוא שיחק עבור האקדמיה של מועדון הכדורגל דאלאס בפריסקו, טקסס במהלך העונה של 2015-2014.
סאעד, חברו של סאדיק, שיחק עבור מועדון הכדורגל אֶלמן (קניה) עד 2015, הוא זכה פעמיים בתואר המבקיע המוביל בליגה וזכה באליפות הסופר קאפ ב-2013. סאעד נכנס לתוכנית האמריקאית של יישוב מחדש של פליטים ב-2015 ונכנס לארה"ב לבסוף ב-2016 כשאז הוא התאחד מחדש עם סאדיק. הוא מקווה לפתח קריירה מקצועית.
ברוך הבא לתוכנית של סרטים תיעודיים של ערוץ ה-Scientology.
עיקרון יסוד של Scientology הוא שליחות הומניטרית בעלת היקף מדהים, שעכשיו מגיעה לכ-200 מדינות. כלולות בה תוכניות למען זכויות האדם, הגינות אנושית, ידיעת קרוא וכתוב, מוסריות, מניעת שימוש בסמים וסיוע בשעת אסון.
מסיבה זו, ערוץ ה-Scientology מספק פלטפורמה ליוצרי סרטים עצמאיים שיש להם את החזון לבנות עולם טוב יותר.
